11 . מוסר עבודה
"בזעת אפיך תאכל לחם"(בראשית גי,טי)
"החורש 'חפיף' - תצמח לו יבלית"
(פתגם אתיופי)
אחד המאפיינים את חיי הגבר באתיופיה הוא מידת העצמאות השליטה והאחריות הרבה שחיתה לו בעבודתו, אשר הלכה וגדלה עם הגיל. גס כצעיר - הוא היה נשמע להוראות קרוביו המבוגרים יותר, ולא לאנשים זרים, באשר לפעולות שעליו לבצע בשדה, היה זה בידיו לקבוע כמה ישקיע - כי דבר זה קבע מה תאכל משפחתו . ימי העבודה של הגברים היהודיים בכפרים היו מלאים בדרך כלל מבוקר עד ערב, במיוחד בערנה הבוערת, תוך בלוי רוב הזמן בשדה ויתרתו בעבודת נפחות ו/אר אריגה ליד הבית, בדרך כלל "בעבודה עם כל הלניי, אחרת לא היה יכול לקצור את חפירות.
בארץ - מועסקים מרבית הגברים כשכירים י ולא כעצמאיים כפי שהיה באתיופיה . על רקע זה היו חיכוכים ועימותים רבים הן עם מנהלי עבודה והן עם עמיתים לעבודה בשל מוסר עבודה שונה ואי-הבנות תרבותיות נוספות.
אחת הדוגמאות המוכרות היא של אותו פועל (בלתי מקצועי) שקיבל מטלה לנקות את המחסן במשך אותו היום . הפועל סיים את עבודתו תוך שעתיים והתיישב לנוח ולאכול. מנהל העבודה שראה זאת כעס עליו על שהתיישב לנוח שלא בזמן ההפסקה הרשמית, ונתן לו מטלה נוספת. חבריו לעבודה כעסו עליו על שעבד מהר מידי ובכך עלול יילקלקליי להס . כך הוא למד, בלית ברירה, את נורמות העבודה החדשות, השונות ממה שהכיר.
קושי נוסף נובע מההיעדרויות של פועלים מקרב עולי אתיופיה מעבודתם עקב השתתפותם בארועים משפחתיים שונים המחייבים השתתפות על-פי הקוד התרבותי (כמו בהלויה, אזכרה, חתונה וכדי), גס אס בעל הא רוע איננו מקרבה ראשונה . העדרריות אלו י אשר לא תמיד היו מודיעים עליהם מראשי היו גורמות לעיתים לקשיים בתפעול קרי יצור ומעוררות את כעסם של המנהלים. עם הזמן נראה שההעדרויות
27
