‏בארץ חלו שינויים רבים גם בתחום זה : חל פירוק מסיבי של ה"ביתה סב" ושל ה"זמד", הן בשל הישארות חלקם באתיופיה ופטירת אחרים במסע התלאות לארץ י הן בשל הפיזור הגיאוגרפי בדיור הקבוע בישראל. כמו-כן הצטמצמה היכולת של חברי ה"ביתה סב" לעזור אחד לשני בשל ההכנסה הנמוכה, משלוח חלק מהשכר לקרובי משפחה שנותרו באתיופיה ופחות זמן פנוי לנקורי קרובים בגין העבודה שאיבת מאפשרת העדרויות רבות. למרות זאת נראה שחייניתה סב" וה"זמד" ממשיכים להוות עדייו את מסגרת ההתייחסות המרכזית של העולים .

‏עזרה הדדית בישראל מוצאת ביטוייה בביקורי חולים בבית ובבית חולים (לשם נהוג לבוא עם בקבוקי שתייה ולעתים גם כסף), ביקורי יולדת (אליה מביאים בנוסף לשתייה או לכסף, גם אוכל), איסוף כספים בזמן אבל ושמחה (כשגם בארץ נרשמים שמות התורמים).

‏התארגנות של חבורות כמו ה"מהבר" נראה שנמצאת רק בתחילת הדרן ובמעט מאד ישובים וכך גם התארגנויות כלכליות למטרות הלוואה וחסכון ("איקוב") . נראה שהתארגנויות אלו תתרחבנה בעתיד .

‏אחד התחומים בהם עדייו קיים קושיי הוא הסיוע ההדדי בטיפול בילדים, בעיקר של נשים היוצאות לעבודה. באתיופיה היו הנשים המבוגרות במשפחה המורחבת אשר התגוררו באותה יחידת דיור, מטפלות בילדים, אולם בארץ לא תמיד הן מתגוררות בסמיכות (בגלל מבנה הדיור המותאם למשפחה הגרעינית ולא למשפחה המורחבת) וכאשר לעתים הן עצמן צריכות לעבוד אם ברצונן לקבל את הסיוע של הבטוח הלאומי. פנייה לשכנות שתסייענה בטיפול בילדים, נתקלת לעיתים גם היא בסרוב, מאחר והטיפול בילד הוא קשה יותר ובעל אחריות רבה יותר מאשר היה באתיופיה, כמו סכנה רבה יותר לתאונות וחשש לייבלגןיי בבית. כמו-כן לא מקובל עדייו שעולה אחת תשלם לשנייה בגין הטיפול בילד' ובכך עלולים להיווצר יחסים של מעבידה רעו בדת, דבר המבייש את אותה המטפלת. יציאתן של נשים לקורסי מטפלות יש בה כדי להצביע על אפשרות שינוי גם בדפוסים אלו בעתיד.

26