10 . עזרה הדדית במשפחה ובקהילה
"אם אנשים עוזרים אחד לשני - הבעיות לא תפגענה"(פתגם אתיופי)
המסגרת החברתית-כלכלית-קהילתית המרכזית של יהודי אתיופיה היתה ה"ביתה סב" - המשפחה המורחבת הקרובה אשר התגוררה תחת קורת גג אחת (אר במספר בקתות, ייטרקרליםיי, סמוכים), מרביתם קרובים עד 4 דורות. חברי הייביתה סביי היו מעבדים ביחד את האדמות ועוזרים אחד לשני במטלות היומיומיות השונות בבית ומחוצה לוי כמר טיפול בילדים, קניות בשוק, מכירות התוצרת וכרי. המחריבות לעזרה הדדית לחבריה היתה גבוהה ביותר. כמשפחה מורחבת אשר יש עמה קשר דם, נחשבו כל הקרובים עד 7 דורות, והיא נקראה "זמד", והתה מחוייברת מסויימת לעזרה הדדית במסגרתה. מקרב חברי הייזמדיי היו כאלו אשר האדם יותר בטח בהם, ואליהם היה פונה לקבל עצה, סיוע בתיווך בסכסוכים וכד' אשר להם קרא "קורטנייה זמד". יתרת היהודים שלא היו ייזמדיי, נקראו ,"באד" ורק עמם הותרו קשרי נישואין.
בנוסף לכך היו מספר התאגדויות קהילתיות בקרב יהודי אתיופיה. המסגרת הדתית בכל כפר וכפר היתה בית הכנסת ("צלות בית" - או "בית מקורב") אשר סביבה וסביב הכהן ("הקייס'') נהגר להתקבץ תושבי הכפר לתפילות ולסעודות חג משותפות (הזקנים - מידי יום, ויתר התושבים - בימי שבת ומועד).
התאגדויות נוספות למטרות שונות - כלכליות, חברתיות ובטחוניות, היו קיימות גם שלא בקרב ה"זמד". הידועות שבהן היו ה"מהבר" ;" (חבורה של אנשים שהיו נפגשים ברציפות, עובדים יחד ומסייעים אחד לשני בהרבה תחומים) וה"איקוב" (התארגנות למטרה כלכלית הדרמה לקופת הלוואה וחסכון בנוסף למפגש החברתי).
בעת אבל ובזמן חתונה נהגר אנשים מיוחדים, שהיו רושמים את כל התורמים, להתרים .בני משפחה ושכנים. דבר זה נרעד לסייע לבעל האררע לעמוד בהרצאות הרבות הכרוכות באבל. בנוסף לכך, היו השכנים מבשלים ארכל למתאבלים והיה בכל הדברים הללו הבעת כברד לנפטר, ותמיכה באבלים (כפי שמוכר בעדות אחרות).
25
