מנהגים ותרבות: השלכות לפיתוח קשר מקצועי

מהעבודה עקב נסיבות אלו הולכות ופוחתות, אך עדייו נותרים תחושות לחץ בשל הדרישות המנוגדות ‏הדרישות התעסוקתיות בחברה הישראלית לעומת הלחצים החברתיים ‏ודרישות תרבות המוצא. כיום פיתחו העולים מספר דרכים כדי להתמודד עם מצבים אלו כמו שליחת האשה שתייצג את המשפחה בארוע, או להגיע לארוע באחור, עם תום העבודה. תהליך מענייו לו אנו עדים לאחרונה הוא קיומם של ארועים רבים (מתוכננים מראש) בימי חמישי, המאפשרים לאנשים רבים יותר להגיע, מבלי שעבודתם-תיפגע (יום ששי הוא יום חופש לרבים - עם המעבר לשבוע עבודה מקוצר).

‏נושא אחר קשור בקבלת גמלאות שרכות וסיוע כספי גס ללא עבודה כגון קצבת זקנה, קצבת ילדים, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וסיוע חומרי הכיתן על-ידי שררתי הרווחה. דרך כזו של סיוע כספי למשפחות לא חיתה כפרצה באתיופיה, וגס אס היו משפחות שקבלו תרומות מחוייל - הן לא הסתמכו עליהן והמשיכו לעבוד לפרנסתם. השהות במחנות הפליטים בסודן , ואחר כן נשכה הראשונה בישראל בה למדר עברית באולפן וקבלו דמי קיום ללא צררן ביציאה לעבודה, חזקו את דפוסי התלות בממסד, וייתכן והקשר על השתלבותם בעבודה. השוני במבכה התעסוקתי ביו אתיופיה לישראל הביא לידי כן שחלק ניכר מיהודי אתיופיה עובדים בעיסוקים שהכנסתם כמרכה ואפשרויות ההתקדמות בהס מועטים, חלקם גס כזקק להשלמת הכנסה. דבר זה גורס לתחושת תסכול והתמרמרות בחברה שבה ערכו של אדם נמדד בין השאר ברמת הכנסתו .

התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא