9 . ביקורי בית: מנהגי קבלת אורחים
"יהא ביתכם כמו ביתו של אברהם""BEYTACHU YE AVRAHAM BEYT YEHUN"
' (ברכת פרידה מסורתית של האורח מהמארח אצל יהודי אתיופיה).
" ... וירא (אברהם) והנה שלשה אנשים ניצבים עליו ... וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה. ויאמר אדוני אם נא מצאתי חן בעיניך אל•נא תעבר מעל עבדך. יוקח•נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ. ואקחה פת לחם וסעדו לבכם, אחר העבורו ... "
(בראשית יייח, בי -הי)
באתיופיה היה ביתו של היהודי פתוח מאז ומעולם לרווחה לקבלת אורחים ונקרא עקב כך גם "בית לאברהם" (האתיופים הלא-יהודים היו קוראים לו בית ל'אנגנה כלומר בית הפתוח לאורחים). קרובי משפחה וחברים יהודים שבאו לבקר היו מוכנסים לייבית" (בקתה עגולה עם גג קש) ומתקבלים בנשיקות ברכה על הלחיים או הכתפיים תוך חילופי ברכות מפורטות לשלום כל בני המשפחה הקרובים, המקנה, הצאן והשדות. אנשים לא מוכרים נחקרו למוצאם ורק לאחר שהוברר שיהודים הם, היו מוכנסים לבית תוך כדי לחיצות ידיים וברכות ושאלות לשלום אותם מכרים משותפים . האורח היה אז מושב במקום של כבוד' ותוך כדי שיחה, בה היה נשאל בין השאר ובעקיפין למטרת בואו, היה מתכבד בשתיית "טלה" (סוג של בירה אתיופית ביתית, אשר שתייתה מקובלת כמנהג חברתי ולא כשתיינות) תוך מילוי הכוס עד גדותיה כאות כבוד' או שהיה מוזמן לטכס שתיית ה"בונה" (קפה שחור וחזק). זהו טכס שלס וחשוב מאד בחיים החברתיים של יהודי אתיופיה, הכולל קליית גרגרי קפה טריים (בצבע ירוק), העברת הגרגרים הריחניים בין כל הנוכחים על-ידי בעלת הבית, כתישתם, בישולם במעין פינג'אן, ולבסוף - מזיגתם לספלים קטנים, כאשר הטכס מחייב שתיית 3 ספלי קפה.
מהלך כל הטכס הממושך הזה מלווה בשיחה נינוחה ומורחבת, החשובה כל כך למשתתפים בה. עם הקפה היו גם מוגשים "בונה קורס" או "קולו" (סוגי פיצוחים, בדרך כלל גרגרי חומוס קלויים). במקרים
23
