7 . שמירת סודות ורגשות
"הולך רכיל - מגלה סוד"(מיכה זי' הי)
"אם מאדם אחד יצא (הסוד), לשלושים שיניים (כלומר לשונות>--:- - נכנס"
(פתגם אתיופי)
שמירת סוד הינה עוד אחת מערכי היסוד בתרבות יהודי אתיופיה, היא מצביעה על כבוד לזולת. האדם היודע לשמור סוד ייבביטנויי נחשב למכובד ולמוערך, בעוד שזה המפיץ סוד - כרכלן ובסכסכן ("וואס-וואסה"). אנשים היו בוחרים לעצמם ייבעל סודיי . ("מיסטרניה" באמהרית) אשר עליו יכלו לסמוך ואשר אותו היו משתפים בסודותיהם, והוא היה משמש להם כמדריך וכבעל עצה .
אשה אשר בעלה ביקש ממנה לא לבקר שכן פלוני משום שהלה פגע בכבודו, תקיים את מצוות בעלה ולא תספר לאף אחד את הסיבה לכ r • וכי אחרת תפגע גם היא בכבוד בעלה). ייבעל סודיי אשר שמע מחברו על תוכניותיו, והלה בקש לשומרם בסוד - הם יישמרו . גם מידע על הלוואות והענקות כספים נשמרות בסוד . לחולה במחלה אנושה (כמו צרעת או סרטן), איו נוהגים לאמו מה מחלתו, כדי לכבדו. ילד אשר לא ביצע את המטלה שקבל מאביו, ייתכן והאם תגונן עליו ולא תגלה זאת לבעלה' אולם כאשר תחוש שהוא רגוע וסבלני דיו •. תגלה לו זאת (סוד זמני).
ישנם נושאים הנחשבים טאבו, ואשר אין מדברים עליהם כלל, לא בפומבי ולא עם אנשים זרים - קשיים בתיפקוד מיני הם אולי הבולטים שבהס, וכך גם סכסוכים במשפחה. ישנם נושאים בתחום הבריאות ובעיקר ברפואה המסורתית, שמדברים עליהם רק בחדרי חדרים. במקרים של סכסוכים קשים, היו פונים בתחילה רק לבני משפחה שיסייעו, ורק במקרים קיצוניים היה ערוב של אנשים נוספים שאינם מהמשפחה (כמו זקנים), והללו, ביו השאר, היו מבררים מי ייבעל הסודיי של כל צד ומשוחחים עמו כחלק מפתרון הסכסוך .
19
