| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

כאלו קיימים עדייו מקרים שלא הגיעו לידי פתרון' וחלקם אף הביא לידי מתחים במשפחה. ‏בחברה היהודית האתיופית המסורתית, המייחסת חשיבות רבה למתן שם, נושא שהינו אישי ולא ביורוקרטי גרידא, היו לשינויים אלו נשמרת הפרטיים ובשמות ייהמשפחהיי עם העליה לארץ, שחלקם היה כורח המציאות, חלק נוסף בהגברת הדיסאוריינטצייה של העולים . מכאן שאם העובד יקדיש מזמנו כדי עמוד על השמות האמהרים השונים של האדם בו הוא מטפל, על השם בו הוא רוצה להיקרא, על משמעות השמות ועל הסיבות לקבלתם, ועל דרכי הביטוי וההגייה המדוייקים של השם, יכול הדבר לאפשר לו לקרוא לעולה בשמו הנכון והמוכר לו , ובכך לכבד אותו ואת מורשתו . דבר זה נכון גם כיום, מספר שנים אחרי העלייה, כאשר העולים כבר למדר את שמם החדש . 16