לעיתים חיתה בעיה בשמות אתיופים מסריימים אשר שמם העברי היה בעל משמערת שלילית או גסה, כדוגמת השם הנשי ZIYIN ... אשר הפך בדרך כלל לזיוה.
הישראלים נוטים באופן טבעי לעשות שימוש בשם העברי ולא האמהרי. לדבר זה מספר תוצאות ייחודיות כאשר באים לבחון זאת עם עליית יהודי אתיופיה ארצה :
1 . האדם אשר היה מוכר באתיופיה בשמר האמהרי ובשם אביר' וממשיך להיות מוכר כן על-ידי בני העדה בארץ, מוכר בדרן כלל בשם אחר לגמרי על-ידי הממסד. לדרגמא - מהרי אקלילר, כפי שהוכר באתיופיה' יכול להופיע ברישומי הממסד כרחמים גטהרן' מכיורן ששמר הפרטי מהרי - תורגם לרחמים' ומכירון שאביר עדייו בחיים הוא קבל את שם סבו זייל - גטה רן' כשם משפחתו .
2 . מצב זה מסובן ערד יותר עם נשים נשואות, אשר כידוע המשיכו להיות מוכרות בשם אביהן (כמו MAIDEN NAME ). באופן זה אשתו של אותו מהרי אקלילו (אשר בישראל נקרא רחמים גטהון), אשר הוכרה באתיופיה כוורקית יסחק, תיקרא בארץ - זהבה גטהון (זהבה - תרגום של וורקית, גטהון - שם משפחת בעלה). העובדה שהאשה מקבלת את שם משפחת בעלה ולא את זה של אביה, הובילה לא פעם למתחים עם משפחתה, בשל הקושי להתרגל לשינוי זה העלול להתפרש כהתנתקות האשה מאביה .
3 . אם נוסיף על כן את הנוהג לקרוא מדי פעם לאדם בשם משפחתו (מר גטהון למשל) הרי בכך אנו קוראים לו במקרה זה בשם סבו ולא בשמו. הבלבול גדל כאשר פונים לגבי גטהון, בשם גברי ולא נשיי, מה גם שזהו אדם שאיננו קרוב דם שלה כלל.
4 . בשל הגעתם של בני משפחה במועדים שונים, קרה מדי פעם, שבני משפחה אחת קבלו שמות משפחה שונים. כמו-כן היו מקרים בודדים בהם קבל ילד את שם המשפחה של אביו החורג, במקום לשאת בשם משפחת אביו הביולוגי. למרות נסיונות לצמצם ולתקן אי התאמות
15
