4 ‏. שלום בית על ידי הכהן (ה"קייס") מוסד זה, שהיה כה מרכזי באתיופיה, איבד הרבה מיכולתו (כפי שקרה עם היישימאגלארץייי) כאשר בנוסף לכך איו מכירים בארץ בסמכויותיו השיפוטיות. כמר כן מקשה הפיזור הגיארגרפי של בני הקהילה על שמירת קשר רציף בין הייקייסיי וקהילתו כפי שהיה בחוייל. למרות זאת ממשיך מוסד הייקייסיי להרות משאב ומקור התיחסרת בעל השפעה לפתרון סכסוכים.

5 ‏• חלק גדול מבעירת האישות והסכסוכים מתנקז בסופר של דבר אל העובד הסוציאלי. בדרך כלל הפניה לעובד סוציאלי נעשית עייי האשה, ופחות עייי הגבר . יתכן והעובדה שתפקיד העובד הסוציאלי מאויש בדרך כלל על ידי נשים, לעומת תפקידים שיפוטיים וטיפוליים שמולאו באתיופיה על ידי גברים בלבד, הוא המביא לכך .
‏הפניה לעובד הסוציאלי בתחילה היתה יותר לשם קבלת סיוע קונקרטי ופחות לשם תיורך ופישור.אך לאחרונה השתנה המצב. יש מקרים בהם מצפים מן העובד שישמש כיישופטיי שיצדיק צד אחד ויכתיב לצד השני כיצד לנהוג.
‏העובד הסוציאלי יכול למלא תפקיד חשוב בתהליכי התיווך והפישור למרות המורכבות שלו. המורכבות נובעת במידה רבה מתרבות השיחה העקיפה הנהוגה ומאד אהודה על יהודי אתיופיה והמקשה להגיע לייגרעיו האמתיי.
‏העובד יכול לסייע ע"י :

‏א. הדרכה ישירה של בני הזוג למתן כברד רב יותר אחד לשני והמנערת מפגיעה בכבודו
‏ב. העובד יכול גם להסתייע בתיורך של קרובי משפחה ו/או זקנים .
‏במקרה זה מדריד העובד את המתווכים בחוקים ובנוהגים המקובלים בארץ I ‏תוך הדגשת הדומה והשונה ביו ישראל לאתיופיה .
‏ג. באותם מקרים בהם אחד מבני הזוג אינו מעוניו בפניה ליישימאגלאוץייי או היה כסיון לערב יישימאגלאוץייי בבעיה ללא הצלחה, יש עובדים המצטרפים לפגישה נוספת כשהאחריות לתיאום הפגישה היא על בני הזרג. בדרך כלל הפגישה מתקיימת בדירה של היישימאגלאוץיי, דירת אחד מבני הזוג או דירת בני משפחה אחרים כשלעיתים יעדיפו בני הזוג לקיימה במשרד של העובד. במידה והעובד משתתף בפגישה, 17