| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
ואינו דובר אמהרית, יש לודא השתתפות מתרגם ניטרלי המקובל על שני הצדדים . תהליך התיווך והפישור מנוהל ע"י ה"שימאגלאוץ"' ובדרך כלל מתערב העובד בתהליך זה רק על פי פניה של אחד מן הנוכחים. תפקידו העיקרי של העובד בפגישה כזו הוא להיות מורה ומדריך לגבי החוקים והנורמות הנוגעים לנושא הנהוגים בישראל.
6 . בית הדין הרבני - בתי הדין הרבניים מצויים בשנים עשר יישובים ברחבי הארץ . בנוסף לכך פועל בירושלים הרכב מיוחד של בית הדין לעולי אתיופיה מאז תחילת 1987 , אשר ניתך לפנות אליו מכל אזורי הארץ, וללא כל תנאי מוקדם .כיום פועל בית דין זה יום אחד בשבוע ולאחרונה נוסף לו גם מתורגמן. לבית דין זה בלבד הוגשו משך כשנתיים כמאה ועשרים תיקים לסידור גיטין, מהם בכשבעים בוצע הגט*, וזאת מתוך כאלפיים וחמש מאות זוגות הנמצאים בארץ. נראה שקשיי שפה, הבדלי תרבות, העדר מתורגמנים מיומנים וריבוי הפניות מקשים להגיע להבנה ולהידברות יעילה בין בית הדין לבני הזוג, דבר המעורר תסכול רב בקרב הנוגעים בדבר. מיקומו של בית דיו מיוחד לעדה במרחק מריכוזי העולים מהווה קושי נוסף . מצד אחד קיים לחץ על בית הדיך המיוחד לפתור את הבעיות המוצגות בפניו במהירות. נראה שבמקרים לא מעטים אכן מתבצעים גירושיך במהירות יחסית. מצד שני, יש הטוענים גם מקרב זקני העדה וגם מקרב צעיריה' נגד המהירות שבביצוע הגירושין . הם מציינים שידועים מקרים של זוגות שהתגרשו והתחרטו לאחר מכך. לכך הם ממליצים ללחוץ יותר לכיוון שלום בית תוך הסתייעות רבה יותר במערכת ה"שימאגלאוץ'" וה"קייסוץ'" שהיו מטפלים ביעילות במקרים אלו באתיופיה. יש לצייו מספר נושאים נוספים הבולטים בדיוני גירושין של עולים אלו : א. באתיופיה לא היה נהוג להשתמש בשרותי עורך דין או טוען רבני שייצגם בבית הדיך כפי שנפוץ בארץ, ועולים מעטים בלבד נעזרים בשרות זה (הכרוך בדרך כלל בתשלום). ב. גברים די רבים מתקשים לעמוד בתשלום מזונות (ולעיתים למספר נשים המגדלות את ילדיו מהנישואים הקודמים), בשל משכורתם הנמוכה. * מתוך דו"ח סטטיסטי על פעולת בית הדין הרבני המיוחד בירושלים . 18 |
![]() |