| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
2 . תרבות השיחה"אל יהי המשל קל בעיניך, שעל ידי המשל אדם עומד על דברי תורה"(שיר השירים, א', ח')
"המדבר במשלים הוא כמו השותה בירה מתוך כוסית מיוחדת" (כוסית המאפשרת להכות מכל טיפה ולראות את צלילותו ויופיו של המשקה)
שפת הדיבור של מרבית יהודי אתיופיה היא אמהרית (יוצאי אזור גונדר), חלקם האחר דובר טיגרינית (יוצאי אזרו טיגריי). תרבות השיחה בעל-פה על מרכיביה השונים מפותחת מאד בקרבם. "שיחה" ו"משחק" מקורם מאותו שורש, והיכולת ל"שחק" עם המילים ולשלוט בהם, נחשבת לתכונה מוערכת. התקשורת מאופיינת לעתים קרובות בכלל "השעווה וזהב", כלומר היא מטפורית, בלתי ישירה ורב משמעית, מתוך כבוד לזולת. מקור המושג (הנקרא באמהרית "סם אינה וורק") בא מהדרך בה עושים כלי מזהב : יוצרים משעווה את הצורה הרצויה, עוטפים אותה בחימר, כשהחימר מתקשה, מתיכים ומוציאים את השעווה ובמקומה יוצקים לתוך תבנית החימר את הזהב ( 1965 Levine , רוזן 1986 א’) והוא בא לרמוז על השיחה, אשר מילותיה הן כמו השעווה חסרת הערך. אשר צריך לגלות מה מסתתר מאחוריהן, ומשמעות זו משולה לזהב. אלו מבין העולים הממשיכים להעריך את תרבותם י גאים בשליטתם באומנות הסיפורי החידוד, החריזה והריכוח בשפה האמהרית. הפתגמים משמשים כאחת הדרכים היותר אהודות ואהובות בעת שיחה . הגם שבדרך כלל השיחה נעשית בטון שקט, בתנועות ידים וגוף מסוגננות ו"רכות", הרי שכאשר מספר העולה חויה אישית, או כאשר הוא מתרגז או מתרגש, יתבטא הדבר בהרמת קול בלווי תנועות גוף חדות יותר . תרבות שיחה זו שונה מאד מתרבות השיחה התמציתית, הישירה, ייהדו גוית"' המקובלת בישראל ועלולה להתפרש לעיתים על-ידי הקולט הישראלי כהיתחמקות של העולה, כנסיון שלו להסתיר מידע. לעיתים, ישנם הרואים את דרך השיחה של האתיופים כנובעת מייקשיי תפיסהיי . 8 |
![]() |