1 ‏. סידור הילדים : ככלל היה נהוג שהילדים נשארים בחזקת האשה . מעל גיל שבע לערך ניתן לשאול את פי הילדים עם מי מההורים הם מעדיפים להיות ומאפשרים זאת. (ראה אצל 1974 Schoenberger ‏). ישנם מקרים רבים בהם מטופלים הילדים בפועל על ידי הסבתא, דבר שהוא מקובל באתיופיה, וזאת בכדי להקל על המשפחה החד-הורית ולאפשר פרנסה ביתר קלות.

‏ביקורי ילדים : היישימאגלאוץ•יי נוהגים לעודד את האב לבקר את ילדיו אולם איו הוא חייב בכך .

2 ‏. מזונות לילדים - מקובל להכיר במחוייבות האב במזונות ילדיו המצויים אצל גרושתו' עד הגיעם לגיל 5 ‏לערך . מעל גיל זה נחשבים הילדים כנח עזר כלכלי דבר הפוטר את האב מחובה זו. המזונות ניתנים בדרך כלל פעם בשנה בצורה של שקי תבואה בכמות שנקבעה בהסכם . בחגים נהוג לקנות בגדים לילדים . תשלום המזונות מופסק עם נישואיה מחדש של האשה .

3 ‏. חלוקת רכוש - הרכוש (בדרך כלל - צאן) שהיה שייר לאשה טרם נישואיה (היימאצ'היי*) מוחזר לה במלואו ככל מקרה, והוא למעשה לא נכלל בהסכם הגירושין.יתרת הרכוש הכולל בהמות, תבואה שנמצאת בכדים (ייגוטרהיי), רהיטי בית וכד• - מתחלקת בדרך כלל שווה בשווה בין הצדדים.
‏דיור : הבעל נשאר בדרך כלל בבית, וה אשה חרז רת להתגורר בבית הוריה;ייהזמדיי שלה.

‏השדה : במידה והשדה היה בתנאי שכירות ("קיראי") הוא לא נחשב לצורך חלוקה .

‏*היא למעשה "נכסי מילוג ונכסי צאן ברזל"

8