‏הכנת הסכם גרושיו אינה מחייבת פניה לעורן דיו . בני זוג יכולים לעשות הסכם בעצמם. אולם בדרן כלל נמצאים בני הזוג במצב רגשי סוער והם מלאים תחושות חשש או נקמה ולכן הם נזקקים לסיוע של צד שלישי . צד זה יכול להיות עובד מקצועי כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג, אדם המקובל על שני הצדדים, או עורן דין. קיימים גם מספר שירותים ציבוריים ופרטיים העוסקים בנושא זה.

‏את ההסכם יש להגיש לבית הדין לשם אישור, דבר המחייב פתי'חת תיק בבית הדיו הסמוך למקום מגורי הצדדים. ניתן לפנות ישירות לבית הדין הרבני או לבית המשפט המחוזי לאישור ההסכם ואחר כן לבית הדין הרבני לשם ביצוע הגרושין .

‏בית הדין אינו ממהר לאשר את ההסכם. הוא בוחן אם החלטת בני הזוג להתגרש היא סופית או האם ניתן לאחות את הקרע. לעיתים מפנה בית הדין את בני הזוג לייעוץ בתחנת יעוץ לנישואין. כאשר יש לבני הזוג ילדים קטנים נוהג בית הדין להזמין תסקיר של פקיד סעד .

‏כשנוכח בית הדין שהחלטת בני הזוג היא סופית, הוא בודק את הסכם הגירושין ונותן לו תוקף של פסק דין - אי קיום פסק הדין חושף את הצד שאינו מקיימו לתביעות משפטיות של הצד השני לאכוף עליו את קיום פסק הדין . במקרים מסוימים יכול בית הדין לבטל לבקשת אחד הצדדים את ההסכם ולשחרר אותו מהתחיבויותיו הכספיות כלפי בן זוגו .

‏אם אחד הצדדים חוזר בו מהסכמתו להתגרש, מן הנמנע יהיה לכפות עליו גירושין' מכיון שהגירושין חייבים להעשרת מתון הסכמה ולא מתון כפיה .במרבית המקרים ידאג עורן הדין העורך את הסכם הגירושין לקשור בו את הילדים, במקרים אלו מנועים בדרן כלל הילדים מלתבוע מזונות מהאב בעתיד.

2 ‏. גרושין שלא בהסכמה - כאשר רק אחד מבני הזוג רוצה להתגרש עליו להגיש תביעת גרושיו לבית הדין הרבני (שרק לו יש סמכות לדון בכן) עם ציון העילות לגרושיו .

11 ‏