הפלשים : ביבליוגרפיה
מאת א. ז. (אהרן זאב) אשכלי

רואה אני חשיבות מיוחדת בפרסום ביבליוגרפיות לאותם המקצועות שקשה לו לשאינו מומחה למצוא בהם את הספרות הנכונה לסוגיה. בביבליוגרפיה פלשאית כונתי לתת חיבור ראשון בשורת ביבליוגרפיות הנוגעות בשבטי ישראל נדחים ובכתות.

קושי מיוחד בחיבור ביבליוגרפיה זר נגרם ע'י החומר המפוצל והמפוזר והנמנה בכל מקצועות התרבות ההומניסטית. הרינו מוצאים ספרות על אדות הפלשים בחיבורים הדנים בהשתלשלות דת ישראל ומנהגיה, בתולדות ישראל, השמרונים והקראים, בדברי ימי חבש, במסעות לחבש, בדברי ימי הדת, בספרי גיאוגרפיה, אתנוגרפיה ואנתרופולוגיה, בספרות המיסיונרים השונים, ועוד. מלבד זה מהוים הפלשים במדה ידועה קוריוזון היסטורי ואתנוגרפי, ומשום הכי נמצאים כמה וכמה חיבורים בעתונות העולם כולו: הדנה בהם מבחינה זו.

זרות המקצוע גורמת שלרוב משתמשים מחברים שאינם מומחים במקורות רעים מאד, ואותם מצטטים, ואינם מרגישים שבמקום להעתיק מכלי ראשון או שני הם מעתיקים מכלי עשירי; ומכיון שאין לך מחבר שאינו מוסיף נופך משלו, יוצא למעשה שאין לך ענין מפוקפק בכל מקצועות היהדות כמה שנכתב על הפלשים, ואין לך אף פרט אחד ממה שנוגע לפלשים שלא נכתב עליו דבר והיפוכו.

עד כמה אין הספרות הדנה בפלשים ידועה, תעיד העובדה שבספר שהופיע לפני כארבע-עשרה שנה נדפסה ביבליוגרפיה פלשאית בת שלושים ותשעה מספרים וזו הועתקה במאמר "הפלשים" באנציקלופדיה יודאיקה כביבליוגרפיה שלמה ומלאה על טעויותיה בחזרת חיבור אחד בכמה שמות ורישום חיבורים שאינם. והרי הביבליוגרפיה שלפנינו מכילה לערך פי עשרים מן המנוי שם!

סיבה זו של זרות המקצוע וציטוט שכיח של חיבורים בלתי מקוריים ובלתי חשובים גרמה לי לציין לא רק חיבורים מקוריים או הנראים כמקוריים או הדנים בפלשים בלבה אלא כל חיבור וחיבור ששם נזכר שם הפלשים. לעתים קרובות מאד מצוטטים חיבורים מחוסרי ערן שנזכר בהם דרך אגב משהו בנוגע לפלשים, כאילו היו הללו עיקר. הילכך אין לחיבורים מסוג זה תיקון אלא רישומם, אגב ציון מקומם וערכם.

כמו בכל ביבליוגרפיה יש גם בזו שאלת השלמות, הקשה כאן ביותר. עסקתי בביבליוגרפיה זו במשך שנים אחדות ועתה אני סובר שביבליוגרפיה זו שלמה לגמרי ביחס לכל מה שנכתב על אדות הפלשים בכלל או על אדות דתם. לשונם, מנהגיהם וכו', מבחינת החקירה המדעית והידיעה ההיסטורית. בחבשית ובעברית ובלשונות אירופה (פרט להונגרית, לתורכית וכו'). לא נרשמו כאן ידיעות-אגב המפוזרות בכתבי ההיסטוריונים הערבים. לעומת זאת איני מאמין שיכולתי להגיע לשלמות מוחלטת בחומר הסתמי. המחוסר כל ערן מדעי ובחומר של המיסיון. בסוחבי שאף באלה אין הרשימה רחוקה מן השלמות. אמנם בכתבי המיסיון אין אפשרות לדעת את מדת השלמות, ואף רבים הם שאין למצאם.

לעתים מצוטטים נעביד הפלשים ספרים שאינם דנים אלא נעביד מקורה היהודי של דת החבשים הנוצרים או נעביד מלכת-שבא וכו', סוג ספרים זה לא הכנסתיו כאן אלא בשעה שהם מובאים כמקור לענין הפלשים, והרי הם מובאים בסימן מיוחד. כספרים שאינם נוגעים לענין כמבואר לקמן.

הרשימה מסודרת בסדר זה :

ביבליוגרפיה .I
מקורות: קורות חבשיים .II
מקורות: ספרות עברית עד שנת ת''ר (1839-1840) .II
מחקרים: א. חבורים אדות הפלשים בכלל .III
מחקרים: ב. רשימות אנונימיות בעתונות וכרוניקה .III
מחקרים: ג. דת ואמונה .III
מחקרים: ד. לשונות הפלשים III
מחקרים: ה. עשרת השבטים .III
מחקרים: ו. חומר על הפלשים אגב ענינים אחרים .III
מחקרים: ז ספורי-מסעות .III
א. ספרות פלשית: טכסטים, תרגומים, הערכות .IV
ב. ספרות יפה על אדות הפלשים . IV
הפעולה למען הפלשים: בעדה ונגדה .V
מיסיונרים נוצריים אצל הפלשים .VI
לקט ושכחה .VII

ברור הדבר שגבולות המדורים שקבעתי לביבליוגרפיה הם לפעמים דקים מן הדקים ויש שהם נראים אף בלתי-הגיוניים, משום שהם מצוינים לפי חלוקה ענינית ולפי חלוקה טכנית כאחת, ועתים שהאחת מוציאה את השניה מן הכלל. שמתי לפני תמיד את העיקר שבספר או שבמאמר הנידון ובכונת מחברו. בשעה שהצד הטפל נראה לי חשוב כמדת-מה, ציינתי מראה מקום בפרק המיוחד לאותו ענין.- מאמרי בקורת עיקריים ציינתי מיד אחרי הספר שבו הבקורת דנה, ואת שם מחבר הבקורת ציינתי במראה-מקום. בספרים שאינם דנים בפלשים בלבד ציינתי רק אותם ממאמרי הבקורת שבהם נזכר ענין הפלשים. - ספרים ומאמרים שלא עלה בידי לראות אותם, סימנתי בסימן * לפניהם. ספרים ומאמרים הנזכרים במקורות ספרותיים כמקורות אדות הפלשים ובאמת אינם דנים באלה, או שלא עלה לי למצוא אותם לא במקום המצוין במקור ששם הובאו ולא במקור אחר,

רשמתים בתוך סוגרים של חצי-עגול ( ). ספרים ומאמרים שטרם הופיעו, אך הופעתם בושרה, צינתים בתוך סגרים של חצאי מורבעים [ ], אגב ציון המקוררת ששם נתבשרו. דבר זה נראה לי חשוב בפרט בזמננו שחיבורים מדעיים מונחים לפעמים במשך שנים עד אשר ימצא להם גואל.

בראש כל פרק באו החיבורים שנכתבו עברית בענין הנידון בפרק ההוא, ורק אחריהם רשומים החיבורים בכל שאר הלשונות. - ספרים ששמותיהם חבשיים הובאו בטרנסקריפציה לטינית. ספרים עתיקים ויקרי מציאות נרשמו בכל מהדורה ובכל תרגום לחוד. ספרים מצויים וחדשים, הסתפקתי ברשימת הוצאה אחת, הראשונה או המעולה - ועתים זו שנמצאה לי, אגב ציון ההוצאות האחרות, או קיומן בלבד. בענין זה יצאתי מגדר השיטה שבדיוק, שלא להוסיף ולסבך את חבורי משום דבר שאין חשיבותו מרובה.

בסוף באה רשימה של חיבורים שאין שמותיהם ידועים לי, משום שלא יכולתי למצאם לא אותם ולא זכר להם זולת ציטוט מקרי.

אחרי כל ספר באה הערה-הארה בקיצור נמרץ על ערך החיבור ודעותיו העיקריות. במקום שאין הביאור בסופו, סימן הדבר לכך שהזכרת הפלשים בחבור המצוין היא ללא כל חשיבות מיוחדת. במקום שיש סימן שלא ראיתי את החיבור, היא הסבה להעדר הביאור.

רוב הביבליוגרפיה הזאת חובר בפאריס ובברלין, אך קרוב לשליש אספתי במשך יותר משלוש שנים בספריה הלאומית בירושלים. ונעים לי להודות כאן לפקידיה. שהיו לי תמיד לעזר באדיבותם וברצונם הטוב.