‏רישומו של התהליך על המשפחה, התא החברתי הבסיסי, הוא רב ביותר. המשפחה עוברת שינויים במבנה, בחלוקת התפקידים, במעמד של חבריה, ביחסים בינאישיים וביחסים עם סביבתם. שינויים אלו יוצרים דיסארריינטציה, אי ודאות ובלבול, ומובילים להתמקדות על מילוי צרכים מידיים. בשלב מאוחר יותר נוצרת אידיאליזציה של החיים הקודמים, ותחושות פחד, כעס וחוסר אונים. המשפחה וחבריה נזקקים להבנה ולסיוע רב בתהליך הסתגלותה למצב החדש . הנסיון של עליית קבוצות עולים שרנות לארץ מלמד כי חלקן מצליח להסתגל בהצלחה תוך שמירה על אורח חייהם המסורתי וכי חלקן עובר משבר קשה המלווה בהתפרקות דפוסי המשפחה המסורתית, ירידת מעמדו וסמכותו של ראש המשפחה ועליית מעמדם של הנשים והילדים , מתחים בין דוריים והחלשות המשפחה המורחבת. הצלחת ההסתגלות תלויה בגורמים רבים כמו - מבנה האישיות של בני המשפחה י דפוסי ההתמודדות של המשפחה עם שינויים בעבר, מידת הלכידות הפנימית של המשפחה, המשפחה המורחבת והעדה, יכולת קהילת הערלים להתאים מסגרות פקוח חברתי לתנאים החדשים אר להקים מסגרות חלופיות. מצב זה המאפיין משפחות מהגרים מוחרף במידה רבה אצל פליטים, בשל הטראומות שעברו שהביאו לשחיקה בכוחות ההתמודדות שלהם .

‏ד . מתחים במשפחות עולי אתיופיה

1 ‏. תהליך העלייה הטראומטי :
‏בקרב עליית יהודי אתיופיה שחלקם עברו חרירת קשות כפליטים במחנות בסודן, חלה שבירה דרמה של הדפוסים המסורתיים ושל המנהיגות המסורתית, תהליך שאומנם החל עוד טרם העליה (ובעיקר מאז המהפכה המרקסיסטית שם ב-1974), אך החריף מאד עקב תהליך העליה המאד טראומטי. בתהליך זה הופרדו בני משפחה אלו מאלו, ילדים מהוריהם בעלים מנשותיהם וכדי. זקנים וילדים רבים נותרו באתיופיה אר נפטרו בדרך ומשפחות רבות אבדר גם את אחד ההורים.

‏הקשיים הפיזיים הרבים, הצורך בהתמודדות עם שודדים, אנסים, חיילים ופליטים מוסלמים ונוצרים עוינים בסודן , הבליטו את מנהיגות הצעירים אשר בידיהם היתה היכולת להוביל ולהגן, במידת האפשר על משפחותיהם. למנהיגות המסורתית, של הזקנים, לא היה כבר ערך רב במאבק ההשרדות הקשה במחנות הפליטים בסודן , גם אם המשיכו להנהיג את העדה מבחינה דתית.

13